כלכלה מעגלית

המודל הכלכלי הקלאסי הוא מודל לינארי הדוגל ב"לקחת, להשתמש/ לצרוך, לזרוק", המתבסס על שימוש בכמויות גדולות של חומרים והתעלמות מההשפעה של צריכתם והשלכתם.

כלכלה מעגלית, לעומת זאת, הינה גישה כלכלית שמטרתה למנוע בזבוז על ידי ניצול מרבי של חומרי גלם או אנרגיה, המבוסס על ההנחה שכמות המשאבים בכדור הארץ הינה סופית ועל כן יש לנצל כל משאב בשרשרת האספקה בכמות המרבית של פעמים עד שיסיים את תפקידו.

הכלכלה המעגלית מחלקת את רכיבי המוצרים לשני סוגים: ביולוגיים (רכיבים "נצרכים", היכולים לחזור לביוספרה ללא יצירת סיכונים כלכלים ואקולוגיים) וטכניים (רכיבים "משתמשים", אשר לא חוזרים לביוספרה ומשמשים שוב ושוב).

מודל זה מבוסס על מודל עסקי של שיתופי פעולה חוצה מגזרים וסקטורים תוך חשיבה לוגיסטית הפוכה עם גישה הוליסטית, המתחשבת בתכנון המוצר, בעיצובו, בניטור ובפיקוח לאורך כל שרשרת האספקה בשלבי השימוש, ניהול המלאי, שיחזור המוצר ושיווק-מחדש בשוק.